אשת חיל מתמודד ברגישות ובכנות כובשת עם המורכבות העצומה והמבלבלת של התפקיד החשוב ביותר בחייה של כל אישה. האמהות. אחד לאחד מפרקת ליהיא לפיד את השקרים המוסכמים ואת האמיתות המקובלות האופפים כמסך עשן את התא המשפחתי המודרני.

מבעד למכתביהן של עשרות נשים, ודרך סיפור חייה שלה, נחשפת המערבולת המסחררת של הקרבות היום יומיים, מאבקי השגרה, להיות אם ואישה, מאהבת ונאהבת, להוות חיק ומקלט ולחפש רגע של שקט עם עצמך בין הרגעים המתישים, והניצחונות הקטנים, במלחמה על הבית.

"והקשבתי לשקט. אחרי כל כך הרבה זמן שרק נתתי, ושהיו צריכים ממני, וצריכים אותי, ושכל כך התאמצתי להיות בסדר, להיות טובה, אישה טובה, אישה שדואגת לכולם, שקודם כל דואגת לאחרים, כמו שחינכו אותי שאני צריכה להיות. לא לחשוב על עצמי. לא לדאוג לעצמי, אלא לדאוג קודם כל לכל האחרים.

לדאוג לילדים שלי, לבעל שלי, להורים שלי, לחברות שלי, לעבודה שלי, לזה שיהיה מסודר, ושיהיה אוכל. וכמו כל אישה טובה אכלתי את מה שנשאר. כי אישה טובה מקריבה את עצמה למען זה שיהיה לכולם טוב. כי אישה טובה לא אומרת עכשיו אני, עכשיו תורי".