כבר עם הופעתו של הספר בשנת 1904 היה מוסכם על הסופרים ועל מבקרים ספרותיים שנוסטרומו הוא יצירת-מופת. בשנים שחלפו צבר הספר עוצמה, כיצירות מופת אחרות, והוא עדיין נחשב ל"הפגנת-הכוח" של ג'וזף קונרד: יצירתו הגדולה, העשירה והשלמה ביותר, אחד הרומנים החשובים שנכתבו במאה הזאת. חייו של קונרד היו פנטסטיים כמו יצירותיו. הוא נולד בפולין להורים אריסטוקרטים פטריוטים שמתו בשל פעילותם המהפכנית. בגיל 16 החל לעבוד כספן. בכוחות עצמו למד אנגלית ונבחן בחינות סמכה כרב-חובל. בשנותיו על הים נדד על פני העולם כולו, במקומות ששימשו אותו מאוחר יותר בספריו. בגיל מאוחר יחסית, בן 32, הגיע אל הכתיבה. את נוסטרומו החל לכתוב בהיותו בן 46. כתיבת הרומן נמשכה שנתיים. נוסטרומו נכתב בתאווה, בכאב ובייסורים קשים שקונרד העיד עליהם במכתביו לסופרים ידידים. העלילה מתרחשת במדינה דרום-אמריקאית קטנה, קוסטאגואנה, ארץ של דמדומים, מהפכות ומהפכות-נגד. נוסטרומו הוא האיש החזק והמעורר-אימה במכרה-הכסף שירש צ'רלס גולד מאביו. כוחו של נוסטרומו נובע מטהרו ומניקיון-כפיו. כאשר פורצת מהפכה הוא גונב את אוצר הכסף ומחביאו באי שומם. בספר הרפתקאות ומוסר זה דן קונרד בהשפעתו ההרסנית של החומר על בני-אדם, גם על הנקיים ובעלי האידיאלים שבהם; במאבקו האדיר של אדם באויבו הגדול ביותר – הוא עצמו – בהרס העצמי ובבגידה של האדם במהותו: ברודנות פוליטית מול אידיאליזם פוליטי ובמהפכה כאמצעי לגאולה אישית. ספר גדול, עמוק ואפל שיש בו כל מה שקורא מודרני עשוי לבקש מספר: אהבה, התפוררות, מוות וסערה גדולה.