החיפוש של ג'וליה אחר אביה מוביל אותה אל קָאלָאוֹ, כפר הררי בבורמה שהכול בו נראה זר: אור היום כמו גם הריחות והרעשים, אבל יותר מכול זרים לה האנשים. באחד מבתי התה פונה אליה איש זקן וטוען שהוא מכיר את אביה.

האם רמאי? אבל הוא יודע מה שמה וגם פרטים מרובים על אודות משפחתה. וכך הוא מתחיל לספר לה את סיפורו של אביה. בתחילה היא מרוחקת ומקשיבה לו בעל כורחה, אולם עד מהרה ג'וליה אינה יכולה עוד להתנתק מקסמם המאגי של האירועים המסתוריים מן העבר.

הזקן מספר לה על הכוכבים ועל כוחה של האמונה, מתבל את דבריו בסיפורי נסים ובדברי חוכמה בורמזיים – ומספר לה גם על אהבתו הגדולה של אביה. ובעת שהוודאויות הניו-יורקיות של ג'וליה מתמוססות והולכות, מתחדדת בתוכה התחושה שהיא קרובה אל אביה יותר מאי פעם.