עלילת הרומן מתרחשת בברלין בשנים הגורליות 1933-1932. גיבור אבדות הוא אלחנן קְרוֹן, משורר עברי ואזרח פלשתינה (א"י), שהגיע למטרופולין לשם השלמת מחקר מדעי. מפגש מפתיע עם סטודנטית גרמנייה צעירה ואובדן כתב היד של הטובה ביצירותיו משנים את תוכניותיו בברלין.

התפתחות הקשר בין השניים והחיפוש המעין-בלשי אחר כתב היד האבוד מתרחשים במקביל לעליית הנאצים לשלטון, וסופם שהם מושפעים מן האירועים ההיסטוריים. בתוך כך משורטטת הווייתה הקוסמופוליטית של ברלין בת הזמן, "עיר מוצקה זו התלויה על בלי-מה, עיר השלום והחופש על פי תהום הדם".

לאה גולדברג חיברה את אבדות במחצית השנייה של שנות ה-30', כנראה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. באותה עת פרסמה אחדים מפרקי הרומן בעיתונות, אך לבסוף בחרה שלא להוציאו לאור – אולי משום שהמלחמה שינתה כליל את הפרספקטיבה על האירועים המתוארים בכתב היד.

מטבע הדברים, נלוו להחלטה בדבר פרסום הרומן הגנוז לא מעט לבטים. בין השיקולים שהכריעו לבסוף את הכף בעד פרסום הרומן היו ההבנה, שמדובר בניסיון המקיף ביותר של לאה גולדברג ליצור מִבדֶה ספרותי (אף יותר מאשר ברומן שפרסמה ב-1946, והוא האור); ייחודיותו של הרומן על רקע ספרות העברית בת הזמן; וזיקתו לחיי המחַברת (זהו מעין עיבוד אמנותי לחוויותיה של גולדברג מלימודיה בגרמניה).

הקריאה כיום באבדות מגלה בו, לצד איכויותיו הספרותיות, גם תיעוד בזמן אמת של רוח התקופה ומבט מרחיק-ראות על המתרחש. פירוט על כך מובא באחרית הדבר המקיפה לספר, המבקשת להאיר את הרומן על רקע תקופתו ומכלול כתיבתה של לאה גולדברג. את אחרית הדבר כתב גדעון טיקוצקי, שאיתר את כתב היד בעזבונה של גולדברג וערך את הספר.