ועד הים הגדול הוא סיפור אהבה תל אביבי של שנות החמישים והשישים התמימות והתוססות. שייע (יהושע) גלר, פליט שואה אופטימי, מגיע לתל אביב לגמרי במקרה, מתאהב בים, ונשאר. על החוף הוא פוגש את נושה שתהיה אשתו אבל לעולם לא תלד לו ילדים.

יחד הם משתכנים בשכונת הנמל הצבעונית של צפון תל אביב, ברחוב סמבטיון, ובונים מחדש את עולמם. שייע הופך לשרברב השכונתי ומרוויח די למחייתו, אבל מקור בטחונו הכלכלי הוא האוצר שקיבל במתנה, ספר נדיר ויקר ערך מבית הדפוס הראשון של גוטנברג. לנושה יש צלקת שמתפתלת על בטנה ונושאת איתה סוד.

שכונת הפועלים שנושקת לים מתגלה כקיבוץ גלויות קטן, ומתנקזים אליה כל סוגי הטיפוסים, שסיפורו של כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. ברוך הספר "הזריז" שמתאהב בריטה העסיסית בעלת הלב הרחב, אבל פוחד להתחייב; נוקי האינטלקטואל ששפתו מצוחצחת כפדחתו, ובתו נעמי, היפה והענוגה, שאסון פוקד את חייה; וגם השכנה ההונגרייה המשַגעת, שמופיעה מאי שם וזורעת סביבה בלבול ומבוכה; ורחלי הקטנה שברחה ממאה שערים.

כל אלו מחיים מחדש מול עינינו את תל אביב של פעם, על קסמה וניחוחותיה שהיו ואינם. החיים בשכונה זורמים בשקט יחסי עד הקיץ של שנת 65, שבו, יחד עם הספר היקר של שייע, נעלמת גם השלווה כשסודות אפלים נחשפים, והסמבטיון מתחיל לגעוש.